אטופיק דרמטיטיס | אסתמה של העור
דף הבית » אטופיק דרמטיטיס
אחת התופעות השכיחות בקרב ילדים בגיל הרך בהן נפגשים הומאופתים בעשורים האחרונים היא ללא ספק אטופיק דרמטיטיס או בשפה היום-יומית נקראת גם אסטמה של העור.
הסיבה לשם העממי נובעת ממאפיינים פתולוגיים בדרכי הנשימה כמו גם על העור. התסמינים כוללים נגעים עוריים, מעין פריחה העשויים להחמיר ולהפוך מודלקים מאד ואדומים בעיקר בקפלי העור כמו בחלקים פנימיים של הגפיים אך גם באזורים אחרים כמו לאורך הצוואר על החזה והבטן.
אטופיק דרמטיטיס נקשרת לרקע של הפרעות בנשימה. במקרים רבים שימוש במשחות בהן מרכיב סטרואידי, מטיבות לכאורה על הגירוי העורי אך “מדליקות” את קוצר הנשימה המלווה פעמים בקושי נשימתי חריף ובצפצופים האופייניים להתקף אסטמטי. לכן הפרקטיקה היא לרוב שימוש במשאפים או באינהלציות.
אסטמה של העור חוזרת על עצמה שוב ושוב ונודדת בין שתי המערכות: הנשימה והעור והיא אחת התופעות הקליניות, שמוכיחה יותר מכל אחת אחרת כיצד דיכוי סימפטומטי (משחות, משאף וכד’) מעורר מחלות אחרות.
טיפול באטופיק דרמטיטיס
בתהליך ריפוי הומאופתי של אטופיק דרמטיטיס אני מברר את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, כדי להתחקות על דרך התופעה על כל מאפייניה (סיבות להתפרצות, כרונולוגיה של האירועים, שעות ההחמרה – לילה או יום ועוד), באילו תרופות נעשה שימוש ובאיזו תדירות.
כמובן שבמהלך טיפול באסטמה של העור יש לנקוט משנה זהירות בניהול המחלה בגלל מורכבותה ובעיקר מסיבת השימוש בתרופות כימיות חריפות שאין לסגת מהן בבת אחת! על כן נלקחת התרופה ההואופתית במקביל לטיפול הקונבנציונאלי שניתן ע”י רופא המשפחה.
מניסיוני עם מקרים רבים, ילדים שחלו באטופיק דרמטיטיס סובלים לא אחת מלקויות קשב וריכוז עם הגיעם לבית הספר. בנוסף אסטמה של העור נמצאה שהיא מתפרצת בסמוך לאירועים רפואיים מטלטלים כגון חיסונים של גיל שנה (גיל בו מקבל התינוק מס’ רב של חיסונים) ועל רקע משפחתי של בעיות עור ואלרגיה.
הטיפול ההומאופתי ידידותי מאד למטופלים בגיל מוקדם של חייהם ואינו כרוך בתופעות לוואי! התגובות השכיחות לרוב במקרים של אטופיק דרמטיטיס במהלך טיפול הומאופתי היא ראשית הקלה מרשימה בגירוי העורי ובעקבותיו הגירוד הנוראי שבמקרים לא מעטים מביא לפציעה של העור. אך יותר מכל במקרים בהם אסטמה של העור היא עם מצוקה נשימתית יותר, קורה דבר מעניין והוא הקלה משמעותית של תפקוד הריאות וחזרה של הנגעים העוריים שדוכאו בעבר ו”נעלמו”.
זו הוכחה נוספת כיצד דיכוי תרופתי אינו “מניח” לגוף ונחרט בזיכרון התאי. ברגע שהתסמינים העוריים חוזרים במהלך טיפול הומאופתי, הגוף כבר מצויד בכלים ויכולות משופרים יותר בכדי לרפא את המחלה כולה.